This e-journal was published with the generous support of Stuart (of blessed memory) and Toni Young

עורכים: ענת ויסמן, עמרי הרצוג, יפתח אשכנזי

עורכת מפיקה: רינה ז'אן ברוך

עורך תוכן דיגטלי: מוטי פוגל

מערכת: עמרי גרינברג, עודד וולקשטיין, סיגל נאור-פרלמן, ניסים קלדרון, עמיחי שלו 

עורכת לשונית: מעין איתן

עורכת לשונית של גיליון 13: דקל שי שחורי

עוזרת הפקה ועריכה: רוני ספיר

חברי מערכת בעבר: רונית מטלון ז״ל, מי-טל נדלר. 

עורכי לשון בעבר: נועה טל (גיליונות 1-2), כנרת [קיקה] לוריא (גיליונות 3-8) 

בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות

בתמיכת מכון הקשרים

הרקול פוארו, משמיד הקהילה הכפרית היפה - עיון נוסף בשלושה רומאנים מאת אגתה כריסטי

 

 

 

 

(מילים: 2022)

הוצאת "עם עובד" הוציאה בשנה האחרונה שלושה מספרי הבלשים של אגתה כריסטי בתרגום חדש של מיכל אלפון: הפרשה המסתורית בסטיילס, רצח באוריינט אקספרס ורצח רוג'ר אקרויד.

 

 

הפרשה המסתורית בסטיילס הוא הרומן הבלשי הראשון של כריסטי, ובו מוצגות לראשונה דמויותיהם של הבלש הרקול פוארו ושל המספר הבריטי טוב הלב, שאינו ניחן בבינה יתרה, קפטן הייסטינגס. בספר זה, הבלש הבלגי דמוי המפטי דמפטי פותר את תעלומת רציחתה של אמילי אינגלתורפ, גבירת אחוזת סטיילס, שהזמינה אותו ועוד שבעה מבני ארצו, פליטי מלחמת העולם הראשונה, להתארח בכפר. הרוצח, מוכיח פוארו, היה לא אחר מאשר אלפרד אינגלתורפ, בעלה הצעיר של גברת אינגלתורפ. זהות הרוצח אינה מפתיעה אף אחד בכפר. כולם ידעו מזמן שאלפרד התחתן עם אמילי רק כדי להשיג את כספה, אך פוארו מפתיע אותם כשהוא חושף את זהותה של שותפתו לפשע – אוולין הווארד, המשרתת האוהבת והמסורה של אמילי שלא החמיצה הזדמנות להביע את התיעוב שהיא חשה כלפי אלפרד. אלפרד ואוולין שיתפו פעולה מלכתחילה, והשנאה שאוולין הפגינה כלפי אלפרד לא הייתה אלא מסווה לשותפותם הזדונית. פשוט בדיעבד, יפה ומוכח מעל לכל ספק, אם לא קוראים את הספר בעיון.

 

להוצאה החדשה מצורפת אחרית דבר יפה של דרור משעני. וכמו פייר באייארד, שחקר מחדש את רצח רוג'ר אקרויד ואת פרשיית כלבם של בני בסקרוויל, משעני חוזר לפרשה המסתורית בסטיילס ומוכיח שפוארו הפליל את אוולין הווארד על לא עוול בכפה.

 

אלפרד אינגלתורפ אכן התחתן עם אמילי מתוך כוונה לרצוח אותה ולרשת את כספה, מודה משעני, אך אוולין לא הייתה שותפה למעשה. איש מלבד פוארו לא ראה את המכתב שכתב אלפרד לאוולין, כיוון שמכתב זה לא היה ולא נברא, ואינו אלא בדיה של פוארו – בדיה שנועדה להוכיח את אשמתה של מיס הווארד. מדוע עשה פוארו ככל שביכולתו לנקות את אלפרד מכל חשד ואז הוכיח מאוחר יותר שהוא אכן הרוצח? רק כדי להפליל את אוולין, המשרתת האומללה, שאמנם יש לה קרבת משפחה רחוקה לאלפרד, אך לא העלתה על דעתה לרצוח את גבירתה. ומדוע עשה זאת? כיוון שאוולין האוורד מייתרת את הצורך בבלש. כך כותב משעני, "היא האדם המשוכנע ביותר בסטיילס באי-נחיצותו של הבלש. היא הזהירה את אמילי כי תירצח בשנתה בידי בעלה ואמרה לפוארו כי אין בחקירתו צורך הואיל וזהות הרוצח ידועה לכולם [...]היא נמצאת מעל כל חשד. אבל בעולמו של הבלש לא ייתכן שיהיה אדם שהוא מעל לכל חשד, ולכן פוארו חייב להפליל אותה על לא עוול בכפה".

 

במאמר שהתפרסם לפני כמה שנים בגיליון 10 של "הו!" ("אוולין הווארד חפה מפשע") הסביר משעני כי "בניגוד לאי-ידיעה או לאי-ראייה המאפיינים את מצב הדמויות ואת מצב הקורא בסיפור הבלשי, בסיפורי ניוגייט (סיפורי הפשע הקודמים לסיפורים הבלשיים מ.פ) נמצאת החברה במצב של ראייה [...] בסיפורים הללו קורה פעמים רבות שהקהילה מכירה את הנטיות האלימות של החברים בה ולכן יודעת לזהות ולתפוס את הפושעים מיד לאחר שביצעו פשע". בית האחוזה הכפרי הוא דגם של אותה קהילה שאינה זקוקה לבלש כדי לפתור פשעים, "מודל הפיקוח הקהילתי הקדם-מודרני – זה שאין בו צורך בפוארו – מתפקד ביעילות בסטיילס", אבל "הרקול פוארו מוכן לעשות הכול כדי לגרום להם לחשוב שהם לא יכולים לראות בלעדיו". "הוא שיבש את מנגנוני הפיקוח הקהילתיים שפעלו להפליא כדי להמירם במנגנון הפיקוח המודרני." מול הקהילה הקרובה, מעמיד פוארו את החברה המודרנית והמנוכרת ואת הכפפת מנגנון הראייה החברתי לראייתו של הבלש כצורה חדשה של פיקוח ושליטה. בעיירה, בקהילה קרובה שבה כולם מכירים את כולם, כולם יודעים מיהו הרוצח. אין שום צורך בבלש זר שיפזר חשדות לכל עבר ויוכיח שלכל אחד יש מה להסתיר. לכן פוארו זייף את המכתב המוכיח את אשמתה של אוולין, נציגת השכל הישר והקהילה המסורתית.

 

הסברו של משעני יפה ואף תואם את רוב העובדות בספר, אך אני חושש שהווארד הוליכה אותו שולל. פוארו, טוען משעני, מפליל את אוולין כי היא מוכיחה שאין בו צורך. האומנם אין בו צורך? האומנם הקהילה הכפרית החביבה מסדירה את ענייניה בעצמה כה טוב?

 

ברצח רוג'ר אקרויד המספר אינו קפטן הייסטינגס מהפרשה המסתורית בסטיילס. הייסטינגס היגר לחו"ל, ומי שמחליף אותו כקול המספר הוא ג'יימס שפרד, רופא הכפר קינגס אבוט. ברומן הזה, רוג'ר אקרויד, ג'נטלמן בריטי אמיד, נרצח יום לאחר התאבדותה או הירצחה של גברת פרארס, אלמנה שעמדה להינשא לו. אקרויד נרצח כיוון שעמד לגלות מי סחט את גברת פרארס ומי רצח אותה. גברת פרארס נסחטה כיוון שרצחה את בעלה, אלכוהוליסט אלים שהתעלל בה. שפרד, שלאורך רוב הספר נדמה ככפילו של הייסטינגס, טוב לב אך לא מבריק במיוחד, יודע לא מעט, בחלקו משום שאחותו קרוליין שפרד היא רכילאית הכפר, ובחלקו משום שהוא עצמו, כך מתגלה לנו בסוף הספר, הסחטן והרוצח. שפרד ניצל את ידיעותיו ברעלים כדי לסחוט ולהרעיל את גברת פרארס ואת חברותו עם רוג'ר אקרויד ניצל כדי לרצוח אותו.

 

רצח רוג'ר אקרויד הוא דוגמה טובה ליעילותו המפוקפקת של מנגנון הפיקוח הקהילתי. גברת פרארס רוצחת את בעלה המתעלל כיוון שהיא יודעת שאיש מהקהילה החמה והקרובה לא ינקוף אצבע כדי לעזור לה. במנגנון הפיקוח של הכפר מככבים הרופא ואחותו, אשר ניחשה כבר מזמן שגברת פרארס הרעילה את בעלה. "היא נפטרה מבעלה מתוך דחף אדיר, משום שהייתה מאותם אנשים שפשוט לא מסוגלים לשאת סבל כלשהו, ואין כל ספק שאשתו של גבר כמו אשלי פרארס הייתה צריכה לסבול לא מעט". הרופא עצמו מנצל את ידיעותיו כדי לסחוט ובסופו של דבר גם לרצוח. רוג'ר אקרויד מספר לרופא הטוב "היא סיפרה לי הכול. על שנאתה לבעלה האכזר, על אהבתה הגוברת אליי ועל – על האמצעי האיום שנקטה", ושפרד, המבין שהוא עומד להיחשף, ממהר לרצוח את חברו.

 

קרוליין שפרד ידעה, כמו כל תושבי הכפר, שאשלי פרארס התעלל באשתו, ושיערה שהוא לא מת מוות טבעי. אחותו של הרוצח היא אישה היודעת הכול, גם את כל מה שקורה בעיירה, היא היודעת ואינה עושה, ואחיה הוא היודע ועושה – סוחט ורוצח. יש כמה סוגי ידיעה, יש ידיעה גלויה ויש ידיעה סמויה, יש ידיעה מדוברת ויש ידיעה הנלחשת מפה לאוזן, יש ידיעות שהקהילה תבליג עליהן – התעללות במשפחה או רצח המוסווה כהתאבדות. אך מרגע שהיא מדוברת בקול, ידיעה יכולה להרוס את חייו של אדם. גברת פרארס יודעת זאת וג'יימס שפרד יודע זאת, וזו הידיעה המאפשרת לו לסחוט אותה.

 

הקהילה החמה והקרובה, זו שבה כולם מכירים את כולם, היא הקהילה שבה גברת פרארס סובלת מהתעללות ואינה יכולה לעשות דבר, וכשהיא פועלת נגד בעלה היא מסתכנת שמעשיה יתגלו. אוולין הווארד טוענת שלו הייתה מעורבת ברצח, הייתה יודעת מיהו הרוצח. אבל האם הייתה עושה משהו? לאו דווקא.

 

אם כן, צודק משעני כשהוא אומר שבאמצעות פוארו כריסטי מחסלת את הקהילה הקרובה, הקהילה שבה כולם יודעים הכול. אבל כריסטי אינה מסתפקת בביקורת על הקהילה הכפרית, ומציעה דגם אחר של קהילה, המופיע בספר נוסף ומפורסם יותר – רצח באוריינט אקספרס.

 

ברכבת התקועה בשלג, במחלקה הראשונה והמפוארת, נרצח אדם בשם ראצ'ט. בתחילת החקירה מתגלה שבהיותו בארה"ב אדם זה חטף ילדה ורצח אותה. נוסעי המחלקה הראשונה הם בני לאומים שונים ומעמדות שונים, ולא סביר שהם מכירים זה את זה או את הנרצח. אך פוארו מגלה שכולם התגוררו בארה"ב – המדינה היחידה שבה נהג איטלקי ורוזנת רוסיה יכולים להיפגש, וכולם קשורים כנפגעים לחטיפת הילדה ולרציחתה. כל יושבי המחלקה הראשונה שותפים לרצח של ראצ'ט וכולם מחפים זה על זה. הם מינו את עצמם לשופטים, מושבעים ותליינים. כל אחד מהם נכנס לקרון ודקר בחושך את ראצ'ט. כולם שותפים לנקמה ואף אחד מהם אינו יודע מי דקר את הדקירה הקטלנית שהביאה על ראצ'ט את מותו. פוארו, דרך אגב, משחרר אותם.

 

הדגם שכריסטי מעמידה הוא דגם הקהילה הבינלאומית של אנשים זרים ממעמדות שונים המשתפים פעולה כדי לנקום. הדגם אינו מדינת ההגירה האמריקאית, שבה מתרחשים בכל יום פשעים משונים, אלא הרכבת התקועה. ברכבת מתקבצים יחד בני לאומים שונים למטרה אחת – נקמה שתשחרר אותם מכובד העבר, שתשחרר את גלגלי הרכבת ותאפשר להם לנוע הלאה.

 

כריסטי אינה סופרת של ניכור וחשד אלא של קוסמופוליטיות. קהילת הרכבת היא קהילה לצורך, זו קהילה חד-פעמית הנוצרת על בסיס מכני ופונקציונאלי. העיקרון התפקודי של קהילת הרכבת מבוסס על אי-ידיעה. מול הכפר האנגלי, והעלמת העין שהיא ידיעה שאין עמה מעשה, מעמידה כריסטי פעולה מתוך עיוורון, פונקציונאליות של אי ידיעה. אף אחד מהדוקרים אינו יודע מי מהם הוא הרוצח. בשונה מהכפר האנגלי, זו אינה קהילה המבוססת על ידיעה ואי-פעולה, אלא על עיוורון ומעשה.

 

מול המודל של הקהילה הקרובה, המחפה על פשעים, מעמידה כריסטי מודל של פעולה. אבל האם לשם כך מוצדק להפליל משרתת נאמנה ומסורה כמו אוולין האוורד? הגיע הזמן לחזור לפרשה המסתורית בסטיילס.

 

הן ברצח רוג'ר אקרויד והן ברצח באוריינט אקספרס הרצח שפוארו חוקר אינו אלא פשע אחרון בשורה של פשעים חמורים יותר. לא רק שפוארו אינו פועל, הוא בסך הכול הפרשן חסר האונים של האירוע האחרון. "רצח רוג'ר אקרויד" ו"רצח באוריינט אקספרס" מוכיחים שיש צורך בפוארו, אך אין בו תועלת. ידיעתו של הבלש היא מעין פרודיה על ידיעה, זו ידיעה שבדיעבד, ולבלש אין תפקיד מלבד גילוי האמת בדיעבד. פוארו מפענח פשעים שמסתירים פשעים אחרים, שהם נקמה על פשעים אחרים. אף פעם אין רק פשע אחד. היהירות המצחיקה שלו מחפה בקושי על מאבק חסר תקווה.

 

ואיזה פשע נוסף אירע בסטיילס? ריגול כמובן. בהגיעו לסטיילס פוגש המספר את מרי קוונדיש, אשתו של ידידו, ג'ון קוונדיש. הייסטינגס מעוניין במרי, אך לאכזבתו היא מעדיפה את חברתו של ד"ר באוארסטיין, מומחה לרעלים בעל שם. הייסטינגס כמובן חושד במומחה לרעלים שהוא זה שהרעיל את גברת אינגלתורפ, ואכן המשטרה עוצרת אותו, אך לא באשמת רצח אלא באשמת ריגול. באוארסטיין, גרמני ממוצא יהודי, מנצל את האמון שניתן בו כדי לסייע למולדתו בעת מלחמה (אנו בימי מלחמת העולם הראשונה, ויהודים עדיין יכולים להיות חיילים בצבא גרמניה).

 

באוארסטיין גר בבריטניה כבר שנים רבות, אבל ברור שהוא מרגל, כך פוארו עצמו אומר. איזו סיבה אחרת יש לו להסתובב בלילה עם מרי קוונדיש? באוארסטיין אמנם משוחרר מחוסר ראיות, אך אפילו לפוארו ברור שהוא מרגל. אבל האם אכן כך?

 

לפני שבאוארסטיין נעצר, הייסטינגס עד לוויכוח של מרי קוונדיש עם בעלה. ג'ון קוונדיש חושד שאשתו מנהלת רומן עם באוארסטיין ואומר עליו בבוז "נמאס לי לראות אותו כאן, ובכלל הוא יהודי פולני". "אין כל רע בקצת דם יהודי. הוא ממריץ את הטיפשות האטומה של האנגלי המצוי", משיבה לו מרי קוונדיש (166). מאוחר יותר היא מתוודה באוזני הייסטינגס שהיא עצמה זרה, שהרי אביה אמנם אנגלי אבל אמה הייתה רוסיה. אם כן, הד"ר המרגל אינו גרמני בכלל אלא פולני, והגברת האנגלייה היא רוסיה ואולי יהודייה, וברור עכשיו מה פשר הקשר בינו ובין מרי קוונדיש. זו חברות בין זרים – היהודי-פולני-גרמני והאנגלייה-רוסייה-יהודייה. לא כיסוי לריגול חיפש באוארסטיין, אלא אוזן קשבת של מי שיודעת על בשרה עד כמה האנגלים מתקשים לקבל זרים לחברתם.

 

חריגה ביחסה לזרים הייתה גברת אמילי אינגלתורפ. "בזכות נדיבות לבה של גברת אינגלתורפ אני נמצא כאן", אומר פוארו להייסטינגס, "היא נהגה בהכנסת אורחים יפה כלפי שבעה מבני ארצי שלדאבון הלב הם עתה פליטים ממולדתם". אינגלתורפ אינה חושדת בזרים, היא מארחת בלגים, מראה ידידות לרופא יהודי-פולני-גרמני ואינה מתנגדת לנישואיו של בנה החורג עם זרה למחצה.

 

מול גברת אינגלתורפ ניצבת המשרתת הנאמנה איווי. אוולין הווארד היא נציגת הקהילה היודעת, הקהילה הקרובה שאינה מוכנה לקבל זרים ואינה מוכנה לסבול את התנהגותה של אמילי אינגלתורפ. עם הגעתו של הייסטינגס לאחוזה הוא נתקל באיווי, והמשפט הראשון שהיא אומרת לו הוא "עשבים שוטים בכל פינה. לא מספיקה לנכש. בסוף ישתלטו על הכול. צריך להיזהר!".

 

לכן מגיע אלפרד לסטיילס, כדי לנכש את העשבים השוטים, כדי לבחון את הגברת החביבה יתר על המידה. כך מספר ג'ון קוונדיש להייסטינגס על הופעתו של אלפרד, "הוא צץ יום אחד בתואנה שהוא איזה בן דוד מדרגה שנייה של איווי (אוולין) או משהו מעין זה, אם כי היה ברור שהיא הייתה מעדיפה להתכחש לו. הוא לא משלנו, זה ברור. יש לו זקן שחור וגדול, והוא נועל נעלי לכה גבוהות בכל מזג אוויר! אבל בעיני אימא הוא מצא חן תיכף ומיד. היא לקחה לה אותו כמזכיר – היא הרי תמיד מנהלת מאות אגודות [...] המלחמה הפכה, כמובן, את המאות לאלפים. אין ספק שהברנש הביא לה תועלת רבה. אבל כולנו היינו המומים כשלפני שלושה חודשים הודיעה פתאום שהיא ואלפרד מאורסים" (12-11). אלפרד הופיע כמבחן. הוא מתחפש לזר, הוא אדם שמתאמץ להיראות לא שייך. חבר קהילה נאמן לא יכניס לביתו אדם כזה, אך אמילי אינגלתורפ לא רק מכניסה אותו לביתה, היא ממנה אותו למזכיר ואחר כך מתחתנת איתו. היא נכשלה במבחן, ולכן עליה למות.

 

אכן, הספר עוסק בהרס הקהילה הכפרית. אך ההורס אינו פוארו אלא הנרצחת, ומי שמנסה להגן על הקהילה אינה קורבן תמים אלא המוח מאחורי הרצח. אמילי אינגלתורפ נענשת על גילוי הלב שלה ועל נדיבותה כלפי זרים. מעשיה מאיימים להרוס את הקהילה הכפרית היפה שתעלים עין מהתעללות כל זמן שהיא מתרחשת בתוך הבית.

 

לא רק שפוארו אינו מפליל את אוולין, הוא, הלהוט אחר פתרון הרצח, אינו מבין את עומק הפשע. לא הכסף הוא שמעניין את אוולין הווארד, אלא השמירה על סדרי החברה וביעור העשבים השוטים. אישה אלמנה המארחת זרים ומתחתנת עם אדם הצעיר ממנה בשנים רבות – אישה כזאת ראויה למות. 

 

 

הספרים הנזכרים ברשימה זאת: 

אגתה כריסטיהפרשה המסתורית בסטיילס, תרגום: מיכל אלפון, עם עובד, 2017. 

אגתה כריסטי, רצח באוריינט אקספרס, תרגום: מיכל אלפון, עם עובד 2017. 

אגתה כריסטי, רצח רוג'ר אקרויד, תרגום: מיכל אלפון, עם עובד, 2017.

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload