• סיגל נאור פרלמן

ומה עכשיו, רונית


(מילים: 476)

לטליה, לדניאל, לעמנואל, לתמי, למיקי, למיכל, לדנה, לדרור, לליאורה, ללי, לשרה, לזוהר, לסיון, לליאור

ומה עכשיו, רונית

1. אהובתי

גּוּף שֵׁנִי הוּא בֶּאֱמֶת גּוּף דּוֹחֶה אֲבָל בְּגוּף רִאשׁוֹן

גּוּפֵךְ הַמֵּת יָפֶה,

רַק

אֲפֵלָה מַבְהִילָה

וּדְמָמָה אֲפֹרָה-צְהֻבָּה מְכַסָּה אֶת הַחֶדֶר רוֹכֶבֶת עַל קֶרֶן אוֹר דַּלָּה,

לוֹפֶתֶת אֶת צִיפָתֵךְ הַקַּלָּה עַל מִטַּת בֵּית הַחוֹלִים, חוֹנֶקֶת

[לֹא רָצִית לָמוּת עַל מִטָּתֵךְ, לֹא אִכְפַּת הָיָה לָךְ אֵיפֹה תָּמוּתִי, לֹא

הָיוּ לָךְ סֶנְטִימֶנְטִים לְמִטּוֹת],

רֹאשֵׁךְ מֻטֶּה לְצַד יָמִין

וּשְׂעָרֵךְ

הַשָּׁחֹר, הַמְפֹאָר, נָע כְּמוֹ

גַּל

נוֹגֵעַ בִּכְתֵפֵךְ

וְנִשְׁמָט

אֶל פְּנֵי

הַכַּר

מִסְכֵּנָה שֶׁלִּי (כְּשֶׁהָיִית חֲזָקָה לֹא

הָיְתָה חֲזָקָה מִמֵּךְ, וּכְשֶׁהָיִית מִסְכֵּנָה אָמַרְתְּ: אֲנִי מִסְכֵּנָה, מָה, זֹאת הָאֱמֶת, לָמָּה צָרִיךְ

לְשַׁקֵּר)

2. את רוצה לאכול משהו?

לֹא בְּרֶגַע זֶה. וְאַחַר כָּךְ, כֵּן,

אֲבָל לֹא בְּרֶגַע זֶה.

לֹא בְּרֶגַע זֶה וְלֹא בְּרֶגַע זֶה וּכְבָר לֹא יִהְיֶה בְּרֶגַע

זֶה

3. אמא, אחות, בת

הָיִיתִי בִּתֵּךְ וְהָיִיתִי אֲחוֹתֵךְ וְהָיִית אִמִּי

הָיִית בִּתִּי בַּת הַשָּׁלשׁ וְהָיִיתִי אִמֵּךְ

4. בפריז, סוף ספטמבר 2017

הִיא דַּקָּה וַעֲדִינָה בִּמְעִיל שָׁחֹר

וַאֲנִי גְּדוֹלָה בִּמְעִיל בָּהִיר קָשׁוּר בַּחֲגוֹרָה מִלְּפָנִים

לִפְנֵי עַמּוּד רָחָב הִצְטַלַּמְנוּ;

אָמְרָה: "אֲנִי נִרְאֵית כְּמוֹ חוֹסָה בְּמוֹסָד פְּסִיכִיאַטְרִי

וְאַתְּ הָאָחוֹת שֶׁמַּשְׁגִּיחָה עָלַי שֶׁלֹּא אֶבְרַח"

5. בפריז, יוצאת מתערוכה משותפת – בלטוס, דרן, ג'קומטי

עוֹלָה עַל גְּדוֹתֶיהָ, מַצִּיתָה סִיגַרְיָה: "דֵּרֵן מֻפְרָע"

6. מעשנת

בְּאֶצְבָּעוֹת מְקֻשָּׁתוֹת שׁוֹלֶפֶת סִיגַרְיָה דַּקָּה

נוֹעֶצֶת אֶת הַקָּצֶה

בֵּין הַשִּׁנַּיִם, מַטָּה

אֶת צַוַּאר

הַבַּרְבּוּר שֶׁלָּהּ

מַטָּה

מְצַמְצֶמֶת אֶת הָעֵינַיִם

מַדְלִיקָה וְשׁוֹאֶפֶת אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלשׁ

אַרְבַּע חָמֵשׁ [אֶגְרוֹף בַּלֵּב], כּוֹלֵאת

אֶת הֶעָשָׁן בַּהֲנָפַת רֹאשׁ מַרְהִיבָה הַשֵּׂעָר מוּסָט לְאָחוֹר,

נוֹשֶׁפֶת

נִרְגַּעַת

"אָז זֶה וְזֶה צִלְצֵל אֵלַי הַיּוֹם"

"אָז נִפְגַּשְׁתִּי עִם זֶה וְזֶה"

"אָז עָלְתָה בִּי מַחְשָׁבָה"

מַגִּיעָה לַחֵצִי. מְכַבָּה

7. דברים מהבית

"מֹתֶק, בּוֹאִי נָזִיז אֶת הַכֻּרְסָא

הַזֹּאת הֵנָּה, וְאֶת הַשָּׁטִיחַ נָזִיז טִפָּה

יָמִינָה, אֶת הַסַּפָּה

נַעֲבִיר לַחֶדֶר הַקָּטָן וְאֶת הַסִּפְרִיָּה

הַגְּדוֹלָה נַעֲבִיר לַחֶדֶר הַגָּדוֹל, אֶת הַכִּסֵּא

הַזֶּה תִּקְחִי,

יֵשׁ לָךְ אֵיפֹה לָשִׂים אוֹתוֹ?

וְאֶת הַשֻּׁלְחָן הַדַּמַּשְׂקָאִי תִּקְחִי,

יֵשׁ לָךְ אֵיפֹה לָשִׂים אוֹתוֹ?

וְאֶת הָאָרוֹן

בּוֹאִי נָזִיז הֵנָּה, מַשֶּׁהוּ מַפְרִיעַ לִי

בָּעַיִן, הַחֶדֶר לֹא מְסֻדָּר נָכוֹן, הַשָּׁטִיחַ

בְּעֶצֶם לֹא מַתְאִים כָּאן, אֲצַלְצֵל

מָחָר לְגָדִי הַיָּפֶה שֶׁיִּקַּח אוֹתוֹ, רוֹצָה

אוֹתוֹ? יֵשׁ לָךְ אֵיפֹה לָשִׂים אוֹתוֹ? אֶפְשָׁר

לִנְסֹעַ עַכְשָׁו לְגָדִי הַיָּפֶה, אוּלַי תִּקְנִי אֶת

הַשִּׁדָּה, בּוֹאִי נְגַלְגֵּל אֶת הַשָּׁטִיחַ

וְנִסַּע, אֲבָל הַחֶדֶר נִרְאֶה עַכְשָׁו יוֹתֵר טוֹב, נָכוֹן?"

8. היא לא תקח אותי יותר אִתה לעבודה

מַה הִתְרַחֵשׁ בְּבֵית הַמְּלָאכָה שֶׁלָּהּ בָּרֹאשׁ? דָּפְקוּ

הַפַּטִּישִׁים, הֻבְרְגוּ הַבְּרָגִים

פְּנִימָה וְהַחוּצָה, צִנּוֹרוֹת שֶׁל שְׁתִי וָעֵרֶב חָצוּ

זֶה אֶת זֶה, עֲגוּרָנִים הִסִּיעוּ רַעְיוֹנוֹת מֻפְרָכִים, מִלְאוּ מְכוּלוֹת,

הִשְׁפְּרִיצוּ

הַשְּׁעוֹנִים תִּקְתְּקוּ, הָאֲרֻבּוֹת הֶעֱלוּ עָשָׁן, תֵּבוֹת הָעֵץ

וְהַבַּרְזֶל נָפְלוּ זוֹ עַל זוֹ מַרְעִימוֹת כְּאִלּוּ קֵץ הָעוֹלָם

הִגִּיעַ

הִגִּיעַ, הִגִּיעַ

וּלְבַסּוֹף, סוֹף סוֹף, נֶעֶרְמוּ מֵחָדָשׁ

כְּשֶׁהֵן

נוֹטוֹת

עַל

צִדָּן.

בָּעֶרֶב, הִשְׁתַּתֵּק בֵּית הַמְּלָאכָה וְהָעוֹלָם הַנִּשְׁקָף מֵחַלּוֹנוֹ עָמַד יָשָׁר וָטוֹב.

9. "תוציאי כבר את החולצה מהמכנסיים"

"וְתַגִּידִי שֶׁאִמָּא שֶׁלָּךְ גּוֹסֶסֶת וְאַתְּ מֻכְרָחָה לִנְסֹעַ אַתָּה לְטִיּוּל אַחֲרוֹן בְּחוּ"ל וּתְבַטְּלִי אֶת הַשִּׁעוּר"

10. טוני

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הַכַּלְבָּה טוֹנִי:

טוֺן טוֺן

טָקָלָלָה

פָּקָלָלָה

פָּצָ'קוּלָה

פַּצְ'קוּלִילָה

בּוֹאִי לְאִמָּא

11. עיזבון

"אֲנִי רוֹצָה לָשׁוּב וְלִקְנוֹת שְׂמָלוֹת, לָשֶׁבֶת בַּקָּפֶה

וְלֹא לִכְתֹּב שׁוּם

יְצִירַת מוֹפֵת"

12. יצירת מופת

אַתְּ

13. ספרות המאה ה-19

צִטַּטְתְּ אֶת נִילִי שֶׁצִּטְּטָה אֶת שְׂפַת הַסִּפְרוּת שֶׁל הַמֵּאָה הַ-19:

"פָּנֶיהָ הֶאֱפִירוּ כְּשׁוּלֵי הַקְּדֵרָה" וְ"צָנְחָה

וָמֵתָה"

צִטְּטָה וְצָחַקְתֶּן,

צִטַּטְתְּ וְצָחַקְתְּ.

הִנֵּה קָמוּ עָלַיִךְ לְהַכּוֹתֵךְ שְׁנֵי אֵלֶּה, זֶה מִכָּאן

וְזֶה מִכָּאן

14. תביעות קטנות

"הַסִּפְרוּת הִיא הָאָמָּנוּת הֲכִי דֵּמוֹקְרָטִית", אָמְרָה רוֹנִית מָטָלוֹן.

לֹא מֹתֶק שֶׁלִּי,

הַמָּוֶת הוּא הָאָמָּנוּת הֲכִי דֵּמוֹקְרָטִית.

הֶרֶף מֵהַמָּוֶת וּכְבָר תּוֹבְעִים אֶת חַיַּיִךְ

15. חוש מידה, פרידה

אֲנִי יוֹדַעַת אֲהוּבָה, צוֹדֶקֶת. דַּי

(צילום: מתוך אוסף פרטי סיגל נאור פרלמן)


This e-journal was published with the generous support of Stuart (of blessed memory) and Toni Young

עורכים: ענת ויסמן, עמרי הרצוג, יפתח אשכנזי

עורכת מפיקה: רינה ז'אן ברוך

עורך תוכן דיגטלי: מוטי פוגל

מערכת: עמרי גרינברג, עודד וולקשטיין, סיגל נאור-פרלמן, עמיחי שלו, רונית מטלון ז״ל

עורכת לשונית: מעין איתן

בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות

בתמיכת מכון הקשרים